ושוב אנחנו נפגשים כדי להתעמק בהווה.
למדנו בפעם שעברה על ההווה הממושך וכעת נתמקד ב:
הווה הפשוט – Present Simple.
ושוב, השם עלול להטעות.
ההווה הפשוט אינו פשוט כל כך, אבל הוא יהיה פשוט ברגע שנבין אותו.
נתחיל במבנה.
I speak English, my parents speak French, my sister speaks Arabic and we all speak Hebrew.
Do you speak Arabic too? No, I don't. I don't speak Arabic.
Does your sister speak English? No, she doesn't. She doesn't speak English.
ולסיכום:
במשפט חיובי, נוסיף s בגוף שלישי יחיד (he, she, it).
אבל שימו לב למשפטים הבאים:
My mother teaches English.
My baby sister cries very often.
לפירוט על המקרים החריגים מבחינת הכתיב, תוכל לעיין בדקדוק אנגלי לדוברי עברית, עמ' 10.
במשפט שאלה ושלילה נוסיף do/does.
ומתי נשתמש בהווה פשוט?
לגבי פעולות המתרחשות בדרך כלל, תמיד, אף פעם, לעתים קרובות, בקיצור: הרגלים או עובדות.
וגם רגשות, חושים ומחשבות.
We study English three times a week.
I live in Tel Aviv.
We love English.
We know English.
I see you and I hear you, but I don't understand a single word.
במקרה של ספק, נשאל את עצמינו שאלה פשוטה:
מתי מתרחשת הפעולה, עכשיו או בדרך כלל?
אם התשובה היא עכשיו, נבחר בPresent Progressive.
אם התשובה היא בדרך כלל, נבחר בPresent Simple.
וזה הכל בינתיים.
להתראות בשיעור הבא!